גדולות הדרישות שדורשת הספרות מן הקורא , וגבוהות מעל גבוהות הדרישות שהיא דורשת מאותו קורא' ההולך ונעשה בעצמו סופר' הוא הקורא המבקר . האם זו דעה מקובלת על הכל ? לא' בעשרות השנים האחרונות נתרווחה שיטה' שהיא היפוכה הגמור של דעה זו' ולפיה רשאי ויכול קהל הקוראים—או מוטב לומר ! 'סיעה מנחה' של קהל זה' 'פאט ריוטית' או 'נאציונאליםטית' או 'פרוליטארית' או כל כיוצא בה — להורות דעה לסופר . והרומאניסטן' המשורר ואף המבקר חייבים לחקור ולמצוא מה רצוי למעמד הקוראים ה'לוחם' ה'מהפכני' ולנושאי דגלו ! מה עולה בקנה אחד עם ה'אינטרסים' וה'אידיאלים' שלהם' בשביל לדעת היאך לכתוב ועל מה לכתוב . על הסופר לבצע את הקרוי בלשונם 'ההזמנה הסוציאלית . ' אין עליו לחכות ( כדרך שהיו אומרים לפנים ) עד שתשרה עליו השכינה , אלא עד שיגונב אליו דבר על 'פסוק אחרון' הריזילוציה ' החדישה על ה'הזמנה' ונוסחה האחרון . או שהוא חכם מופלג עד לידי כך' שמאליו הוא מנחש ומוצא טיבה של ה'הזמנה ; ' מכל מקום מוטב ( לתועלתו האישית ) שלא יסתכן ולא יכניס עצמו לניחושים . ואין לך כאן אלא שאלה אחת בלבד : מה יעשה אותו סופר , הראוי באמת לתואר ' סופר' שכן י...
אל הספר