אין משיאין עצות כיצד קוראים , ולא באתי לרשום כאן רצפטים . אף במה שקדם לפרק לא היה עיסוקי בהתקנת רצפטים , אלא בליבון השאלה : קריאת ספרים על שום מה ? אין עצה ואין תחבולה בדבר הזה . ואגב : עצות בעניין זה אין בהן מועיל . רב הדרך מן הידיעה , שיש מוטיבים גבוהים מעל גבוהים בשעת הצצה לתוך ספר , עד םיגולם של מוטיבים אלה . לפעמים אתה מוצא אחד שהוא קורא מצויץ , ואין הוא עצמו עומד על כך . והיפוכו של דבר , יש היודע טעמה והלכותיה של קריאה , ואין ידיעה זו משפעת עליו . דרכיה וטעמיה של כל עשייה שאנו עושים , לרבות הקריאה , תלויים באופיים , הכל לפי חינוכנו והרגלינו , דרגת השכלתנו והסביבה שאנו שרויים בה , ובהטפת מוסר ובהשאת עצות לגבי דבר זה , כמוהו ככל דבר , לא נגדיל מעשה . אף אי אתה יכול לקבוע כללים שיהיו יפים לבל . אין כוונתי כאן אלא להסתכלות עיונית כללית בטיב הקריאה , עד כמה שקריאת ספר אוצרת בחובה את גרעין הביקורת על אותו ספר . דבר ראשון , שעליך לתת עליו את הדעת כשאתה מבקש לענות על השאלה : כיצד קוראים , ? הוא ; כשאתה מעיין בספר אי אתה שרוי במצב של פאסיביות . קריאה פירושה 1 פעלתנות רוחנית . קריאה היא עב...
אל הספר