דיון בבעיות המיבנה והקומפוזיציה של 'פישקה החיגר' אינו יכול להתחיל כיום מבראשית . בדין הוא שיהיה בחינת המשך ופיתוח של דיון ביקורתי ממושך ורב עניין . ביקורת ספרותנו בשתי לשונותיה , בעברית , ובעיקר ביידיש , דנה ושבה ודנה בבעיות אלו במשך שמונים שנה ויותר , כלומר למן הופעת הנוסח המורחב של הסיפור , ( 1888 ) שנכלל לאחר מכן במהדורות השונות של כתבי המחבר ונעשה נחלתו של כל קורא עברית ויידיש . בכלל , 'פישקה החיגר' זכה לעיון ולחקר מפורטים יותר מאלו שהוקדשו למרבית יצירות הסיפורת הקלאסיות שלנו . עד לפני ימי דור בלט באינטנסיביות שלו הוויכוח על ערכה ותקפותה של ההכללה הידועה 'כל ישראל קבצן אחד , ' וכן על המסקנה המשתמעת ממנה , שעולמם השפל של הקבצנים הנודדים המתוארים בסיפור כמוהו כמין בבואה המשקפת את כלל הטראגדיה של 'התרמיל היהודי הנצחי , ' כלומר של המצוקה והעוני בחיים היהודיים המסורתיים במזרח אירופה . הבעיה שהעלתה מסקנה זו , בעיית המהימנות ההיסטודית של 'הערכת עצמנו' שבסיפור , עלתה על סדר יומה של הביקורת בסוף שנות השמונים של המאה שעברה , 15 ולא ירדה ממנו אלא בסוף שנות 15 הצגה אופיינית מוקדמת של 'פישקה ...
אל הספר