במאמרו 'מנדלי ושלושת הכרכים' גילה ביאליק 'בלחישה' לקוראי כתביו המקובצים של ש"י אברמוביץ ( המאמר הופיע לראשונה כמבוא לכרך המסיים את מהדורת היובל של כתבי אברמוביץ מן השנים תרס"ט—תרע"ב ) 'סוד' שיש בו שמץ חרפת משפחה ] אתם את 'בעמק הבכא' ואת 'ספר הקבצנים' [ 1 ? בארגן שולחני שמורות שתי מחברות צנומות , שתי 'גרוגרות , ' בז'רגון , אחת משנת תרכ"ה ואחת משנת תרכ '' ט — אלה הם שני קוריוזים ספרותיים , שבימינו היה ב 1 ש בהם נער בן שש עשרה שנים . ומשני ה'צריפיך האלה עלו באחרית הימים , כמעט מקץ ארבעים שנה , שתי 'בירות' נהדרות כשני הספרים האמורים . הדברים מכילים טעות כרונולוגית היסטורית מתמיהה , אד גם מאלפת . ה'בירות' שעליהן דיבר ביאליק , כלומר הנוסחים המורחבים של 'דאס ווינטש פינגערל' ו'פישקע דער קרומער , ' עלו מתוך ה'צריםין' לא 'מקץ ארבעים שנה' אלא כעבור עשרים שנה לערך , בשנים תרמ"ח—תרמ"ט . ביאליק שכח , או העמיד פנים כשוכח , שאת חשבון ה'פער' הכרונולוגי בין הנוסחים יש לערוך על פי הופעתם במקור היידי , ולא על פי מועד הופעתם בעיבודיהם העבריים . שיכחה זו נובעת במידה מסוימת מן החרשות באוזן האחת של ביקורת אב...
אל הספר