ט. טבע ותרבות

ההיסטוריוסופיה של רנ"ק ממלאה תפקיד מכריע בעיצוב ההגות והעלילה ב'אשמת שומרון . ' אבל מכך אין להסיק , שמאפו or 1 נאמן לה נאמנות עיוורת וקיבל את כל עיקריה ללא סייג . אדרבא , הוא לא רק עיבד והתאים אותה למדיום הסיפורי שלו , אלא אף סטה ממנה בגלוי — לפחות בעניין עקרוני אחד , ביחס אל הטבע . חשיבתו של רנ"ק נעוצה בהנחה , שהטבע באשר הוא , 'עולם החומרים' והכוחות הגשמיים , הנ 1 מקור כל השחתה והתפוררות . אפילו קיום זמני מחייב הפשטה והיאחזות בגורם שמעבר לטבע . 'הרוחני הפרטי , ' המאפשר קיום כזה , גם הוא אינו אלא שיקוף מוכלל של הטבע או חלקים ממנו כשהם נתפשים כבבואה ( אמנם חלקית ועמומה ) של 'הרוחני המוחלט . ' בלא זיקה אל מה שמעבר לטבע לא תיתכן שום סינתיזה . ( אגב , עוזיאל חוזר על רעיון זה בטענתו שאפילו הפולחן האליליבמקומו ובזמנו — 'השאיר אחריו ברכה , ' עמ' קס . ( הטבע כשלעצמו הוא אנתרופי ורקבוני , והחוק היחיד שלו הוא חוק ההיתוך וההתפוררות . מאפו לא יכול לקבל תפישה זו כנתינתה . הסיבה לכך אינה מתמצית באיזו 'אהבה' סתמית וכוללת לטבע ; אותה אהבה שנזקפה פעמים רבות כל כד לזכותו של מאפו — זכות יחידה כמעט מול כל...  אל הספר
מוסד ביאליק