העמדה הדתית הרווחת כיום מקבלת את איש הציבור החילוני כהווייתו , ואינה מתקשה להכיר בו בגין העובדה שאינו שומר מצוות . ניתן לקבוע כך הן באשר 425 היה מראשוני הציונות הדתית וממקימי תנועת "חיבת ציון . " 426 אליאשברג ( לעיל הערה , ( 338 עמ' . 32-31 ראו עוד דוד שחר , " רעיון אחדות ישראל בתפישתו של הרב מרדכי אלישברג , מעוף ומעשה 1 ( תשנ"ה , ( עמ' ; 164-159 שמעון פדרבוש ( עורך , ( " התלכדות לאומית והתבדלות רעיונית , " תורה ומלוכה , ירושלים : מוסד הרב קוק , תשכ"א , עמ' . 54-53 לממסד ההלכתי והן באשר לציבור הרחב . האם יש בכך כדי להעיד על יחס של התעלמות או הדחקה כלפי ההלכה הפוסלת את עובר העברה מלכהן כאיש ציבור ? הצעה זו אינה סבירה . ואכן , בפרק זה הצגנו את ההנמקות הקלסיות לפסילת עובר עברה לתפקיד ציבורי , והבהרנו את הסייגים לתחולתן במציאות החיים של ימינו . בחנו סדרת טיעונים הלכתיים וחתמנו בהצגתם של צידוקים אידאולוגיים שכולם מוליכים למסקנה המכשירה , מן הבחינה ההלכתית את איש הציבור החילוני . מתברר , אם כן , שלתפיסה העממית הראלית באשר לכשרותם של אנשי הציבור במדינת ישראל , על אף חילוניותם , יש בסיס הלכתי ...
אל הספר