העמדות המכשירות את תפקודם של נושאי משרה חילונים במדינת ישראל מושמעות על ידי פוסקים ציונים . לדעת פוסקים אלו שלוש ההנמקות הקלסיות לפסלות , שעליהן עמדנו לעיל , טומנות בחובן את האפשרות להכשיר את פעולתו של איש הציבור בימינו . אין בהנמקות אלא מה שכלול בהן ; ומה שכלול בהן אינו ראוי ליישום במציאות הנוכחית . כיצד ? הרציונל החברתי או הרציונל הפוליטי מניחים חברה שקוד ההתנהגות המקובל בה הוא דתי–הלכתי . אכן בחברה כזו מנהיג , הסוטה מן המסגרת הנורמטיבית הבסיסית , שוחק את מעמדו החברתי ומאבד את סמכותו הפוליטית . לכאורה , שונים פני הדברים בחברה יהודית בת ימינו שהיא ברובה חילונית . כפי שראינו גם הרציונל המקצועי מניח היעדר כשירות בתפקידים ציבוריים מסוימים , ואגב כך מאפשר כשירות בשאר התפקידים . 388 פסק ההלכה ניתן בה' בשבט תשס"ו על ידי הרבנים ישראל אריאל , יואל שורץ ודב שטיין . הפסק מפורסם באתר " הסנהדרין n . org : " י nhedr ב hes פ . www . פסק ההלכה זכה לתגובה ביקורתית חריפה מצד הרב יהודה הרצל הנקין , " בין אמונה להלכה : קריאה הלכתית–מציאותית באירועי ההתנתקות ופינוי עמונה , " אקדמות יח ( תשס"ז , ( עמ' . 9...
אל הספר