ראינו כי הדיון במעמדם של עוברי עברה כאנשי ציבור התעורר בעת החדשה בעיקר סביב פולמוס הקהילות ועל רקע פעילותם של שומרי הלכה בתנועה הציונית . אין ספק שהתרחשויות אלו הפכו את הבעיה לשכיחה ולאקוטית . עם זאת השאלה עצמה התעוררה כבר בתקופות קודמות . לעתים שאינן תדירות התמנו עוברי עברה לתפקידים ציבוריים , ופוסקי הלכה נדרשו לשאלת כשירותם לכהן בתפקידים אלו . את תשובותיהם גזרו הפוסקים מדיון הלכתי בעניינו של עבריין שהוא מלך , דיין או פרנס . תפקידים אלו משמשים תבניות יסוד לדיון ההלכתי בעניינם של חילונים כאנשי ציבור . ואולם יש להבחין בין שתי קטגוריות : הקטגוריה של " מלך" מתייחסת לאיש הציבור כנושא תפקיד . התפקיד 342 סלוצקי , שיבת ציון א ( לעיל הערה , ( 331 עמ' . 35 גישה דומה היא הגישה הדו–ערכית שנקטו חלק מרבני גרמניה . ביטוי מובהק לה היה היחס להרצל . מחד גיסא הוערך כמנהיג ציוני בסדר גודל היסטורי . מאידך גיסא , עובדת היותו עובר עברה עוררה כנגדו ביקורת חריפה . ראו צור ( לעיל הערה , ( 321 עמ' . 172-169 343 " פרנס" בלשון חכמים הוראתו כפולה : אחראי למזונותיו ולכלכלתו של אחר או אחרים , וכן : מנהיג ציבור . ראו...
אל הספר