ככלל , השיח בין דתיים וחילונים בדורנו אינו מבוסס על דיאלוג . חלקים לא מבוטלים של מערכות היחסים נגועות בביטול , בהדרה ובזלזול הדדיים . שני הצדדים אינם מייחסים לאחר מקום מרכזי בהוויה היהודית של התקופה מנקודת הראות ההיסטורית . הרטוריקה הדתית והחרדית , ברובה , אינה מהססת לתייג את החילוני מן השורה כנהנתן , כריק , כלא אותנטי , כחסר ערכים או , במקרה הטוב , כמבולבל . גם הצד החילוני מונע על ידי מחשבה השוללת את היהדות הדתית , ולכן קיימת בו התנשאות כלפיה . רבים , בעיקר בני ובנות האליטות האינטלקטואליות , סוברים שהיהדות מתפתחת משלבים פרימיטיביים — גלות ודת הכרוכות זו בזו — אל עבר יהדות מפותחת ומתקדמת : ראלית , רציונלית וליברלית . הציבור הנאור רואה בדת שריד של עבר חשוך . דתית ויהדות חילונית , והלא באמת עלינו להצטער תמיד על החפשיות בישראל , ולהתפלל שיערה ה' רוח ממרום על הבנים שניתקו ממקור החיים , האמונה באלוקים חיים , ובתורת החיים שמן השמים , וישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם . והרבה יש לחוש , לדעתי , שמסידורים כאלו ייווצר הרושם כאילו כבר התיאשנו מהם וניחא לנו , ח"ו , שיהיו ' שבת גויים' כאילו ג...
אל הספר