הדיון במושב של חבר הבישופים נפתח בדברי שרדי , שהביע התנגדות עקרונית לחוק מפני שהוא רטרואקטיבי ושולל זכויות של קיבוץ בני אדם בגלל חטאי יחידים . אך בייחוד הדגיש את ההתנגדות להחלת החוק על אלה שקיבלו את הנצרות , כי חוק של המדינה אינו יכול לבטל את קדושת הנצרות . שרדי הביא טיעונים משפטיים ועמד על זכותה של הכנסייה להחליט את מי לקבל ואת מי לדחות , בלי התערבות השלטון החילוני . הוא היה מומחה למשפט הכנסייה וראה את הדברים , בתחום זה כמו בתחומים אחרים , בראש ובראשונה מנקודת מבט של המשפט והקונסטיטוציה . עוד אמר הקרדינל שאין להחיל את החוק על אלה שהם אזרחים הונגריים מזה 50-40 שנה , שיש להניח שכבר התבוללו . בדברי הבישופים המתדיינים בלטו עמדות המקילים מכאן והמחמירים מכאן . אלה הראשונים דרשו שיורחב מעגל הפטורים מתחולת החוק כדי שיכלול גם יהודים בעלי הישגים וזכויות , בעוד שהאחרונים הדגישו את הצורך לשים קץ להשפעת "הרוח היהודית" — קרי ליברליזם וסוציאליזם ובייחוד בולשביזם . אחד הבישופים התייחס אל הגזענות הנאצית : "בהצעה זו נשמע בפעם הראשונה בארצנו קול המיתוס של דם וגזע , שבא לעולם במערכת אידיאולוגית זרה . " 4...
אל הספר