אימרדי , שהיה בנקאי וכלכלן בעל מוניטין , נחשב למדינאי זהיר . מינויו , ב 14 במאי , 1938 נתקבל בקורת רוח במערב , בייחוד באנגליה ( כנשיא הבנק הלאומי היו לו קשרים הדוקים עם חוגי ה"סיטי" בלונדון . ( הוא היה , כפי שראינו , מאדריכלי החוק היהודי הראשון , אבל משנתקבל החוק ראה בו סוף פסוק . בנאום ב 4 בספטמבר 1938 הודיע כי די בחוק היהודי הקיים ולא יונהגו חוקים נוספים . אבל באותו חודש נערך הסכם מינכן , וזה שיכנע את אימרדי שהחל תהליך ההתמוטטות של הסדרי השלום מ , 1919 ולפני הונגריה נפתחו עתה סיכויים של ממש להגשמת הרביזיה הטריטוריאלית הנכספת , בעזרת גרמניה , שהיתה עתה המעצמה השלטת באירופה המרכזית . הכרה זו גרמה לשינוי מכריע בהשקפותיו של אימרדי , והוא אימץ אידיאולוגיה ומדיניות פרו גרמנית מובהקת . ואומנם מדיניות זו הניבה תוצאות : הונגריה קיבלה את חלקה הדרומי של סלובקיה , לפי "פסק בוררות" של גרמניה ואיטליה בנובמבר . 1938 המפנה באוריינטציה הפוליטית חייב גם שינוי במדיניות היהודית , ביתר דיוק רביזיה בחוק היהודי הקיים . אימרדי הגיע למסקנה זו בראשית אוקטובר . 1938 ב 26 באוקטובר כבר התייחס , בשיחה עם בתלן...
אל הספר