בשכבות רחבות של החברה ההונגרית היה יחס של הסתייגות ורתיעה מן היהודים . יחס זה התבטא בניכור , בדחייה ובהתרחקות חברתית , ולפחות ביחס ביקורתי אל היהודים , כללם או מקצתם . התייחסויות אלה שיקפו את הבעייתיות של הקיום היהודי בחברה ההונגרית , מצב שהיה אופייני לתקופה שבין המלחמות . אך עוד במאה התשע עשרה היתה קיימת מודעות עמוקה לשוני שבמידות ובנימוסים , כפי שהדבר משתקף בדעות של טרפורט ב ' , 1862 אלא שבחברה ה"טובה" לא דיברו על כך בגלוי . "האנטישמיות לא היתה נושא לשיחה , " כותב הסופר שאנדור מאראי ברומן אוטוביוגרפי , כשהוא מתאר את יחסו של המעמד הבינוני הנוצרי אל היהודים . אך כבר בילדותו הוא חש במתח שמתחת לפני השטח : "היתה לי שמיעה רגישה בילדותי ; איש לא אמר לי , אבל ידעתי שעם היהודים יש בעיה . " וכך כותב הסוציולוג אישטוואן וייס באותו עניין : " זמן רב אסור היה לגעת בשאלה זו , ומי שעשה כן נחשד כבעל דעות קדומות או מיושנות . משני הצדדים חסר היה רצון טוב וכנות לבחינה עניינית של השאלה ולהסקת מסקנות . " בתקופה שאחרי המלחמה היחס היה כבר פחות מאופק ולא היתה רתיעה מפני הבעת דעות אנטישמיות בחוגי החברה , ובוו...
אל הספר