אם כי דוברים אנטישמיים — אישטוצי , ננדוויץ' ואחרים — הטעימו וחזרו והטעימו שהאנטישמיות אינה עניין לשינאה דתית , בכל זאת לא נעדר מוטיב זה באידיאולוגיה האנטישמית . אדרבה , אספקט זה שלה היה מאז ומתמיד פעיל ומשפיע ביותר , בייחוד בין ההמונים . הדובר המובהק של האנטישמיות הדתית בהונגריה באותה תקופה היה הכומר איגנץ זימנדי . בביבליוגרפיה של קולושווארי בורצ'ה נרשמו שנים עשר חיבורים שלו שפורסמו בין השנים , 1901-1880 בכללם 'קטכיזם אנטישמי , ' שהגיע לתפוצה רחבה . בשנים 1899-1879 פרסם זימנדי כתב עת בשם 'קולות מעוררים , ' שכלל 18 כרכים שרובם , מכוונים נגד היהודים . פרסומיו של זימנדי — שנמכרו בזול , ותפוצתם היתה גדולה — היו הוולגאריים ביותר שידעה הספרות האנטישמית ההונגרית בתקופה זו . בעוד שכותבים אנטישמיים אחרים , ואף אישטוצי בראשית דרכו , התאמצו לשוות לדבריהם גוון אובייקטיבי כביכול , הרי אצל זימנדי אין כל סימן של ריסון . הוא ליקט מהספרות הקלאסית וממחברים אנטישמיים מודרניים דברי השמצה והסתה , בייחוד בקשר לעלילת הדם . חיבוריו הם גיבובי דברים ללא הבחנה , הערוכים לפי טעם השכבות העממיות , אף כי הוא מרבה לצ...
אל הספר