ייתכן מאוד שעם ממשיכי דרכו של גרניה נמנים כל המחזאים , ובייחוד הקתולים שבהם , שחיברו טרגדיות בסוף המאה הט"ז בצרפת ( ואף בכמה ארצות אחרות . ( אנו נסתפק כאן בשני מחברי טרגדיות תנ"כיות שפעלו לפני , 1590 והם נחשבים למי שהושפעו במישתן מגרניה . מקום מיוחד שמור לפיר מתיה : 1621-1563 , ( Pierre Mathieu ) משפטן ומנהל קולג' זה השאיר אחריו מספר מעורר התפעלות של חיבורים מכל הסוגים . למרבה הצער לא חונן בכשרון ספרותי ודרמטי . כגרניה , אף הוא היה קתולי ומלוכני מושבע , ובשלב מסוים נמנה עם אוהדי 'הליגה הקדושה' שהשתעשעו ברעיון להחליף את המלך הגרי השלישי במלך אחר , כדי שיכביד את ידו עוד יותר על ההוגנוטים . הפרלמנט ( בית המשפט העליון ) של פריס מתח ביקורת קשה על מחזהו ' אסתר' בשל כמה מעמדותיו של המחבר ובשל הרמזים השקופים מדי על המצב הפוליטי דאז . בסופו של דבר חזר בו מתיה מעמדותיו הקיצוניות , ועם השכנת השלום בסוף המאה נתמנה היסטוריוגרף רשמי של המלך החדש , הנרי הרביעי , שהיה פרוטסטנט לשעבר . מתיה כתב חמש טרגדיות , שאחדות מהן הוצגו על ידי תלמידי קולג'ים שונים , ובהן גם 'אסתר' ( שהוצגה לראשונה ב 1583 וראתה או...
אל הספר