א. לפני ז'אן דה לה טאי

גדול הטרגיקנים של המאה הט"ז , רובו גרניה ( שעליו ידובר בפרק הבא , ( פרסם את מחזהו הראשון כבר ב , 1568 אבל את פרסומו קנה בזכות יצירותיו הדרמטיות שראו אור בין 1573 ל . 1583 קודם לכן , בשנות השישים המאוחרות ובתחילת שנות השבעים פעל בצרפת סופר חשוב אחד בלבד שמקום של כבוד שמור לו בתולדות הטרגדיה הצרפתית , הוא ז'אן דה לה טאי . כמובן , הטרגדיה הצרפתית לא קפאה על שמריה , אבל התפתחותה היתה איטית מאוד , ומלבד ז'אן דה לה טאי לא קמו לה מחזאים מזהירים בשנים ההן . אף אחת מן הטרגדיות החילוניות שהוצגו או נדפסו בעת ההיא לא תרמה תרומה של ממש להתפתחות הטרגדיה , לא מן הבחינה ההיסטורית , ולא מן הבחינה האסתטית והספרותית . נסתפק אפוא בסקירה קצרה של מחברים ומחזות אחדים . ניקולה פייל , 1575—1530 , ( Nicolas Filieul ) איש חבל נורמנדיה , הציג את הטרגדיה 'אכילס' באחד הקולג'ים בפריס וגם הביאה לדפוס ב ; 1563 שלוש שנים לאחר מכן הוצגה טרגדיה אחרת שלו , 'לוקרציה , ' בטירה סמוכה לפריס , וגם אותה הביא המחבר לדפוס . מחזותיו כתובים בסגנון סנקאי מובהק : הרטוריקה מאפילה על העלילה , וזו מתפתחת לאט סביב פרשת מותם של הגיבורי...  אל הספר
מוסד ביאליק