הדואליות של המדינה ושל הוותיקים בתקופת המעבר מקולקטיביזם לאינדיבידואליזם

ניתן לומר אפוא כי לאחר קום המדינה , התפצלה דרכו של הפרט הוותיק מזו של הכלל ; הפרט החל מגלה עניין הולך וגובר בענייניו הוא ואילו המדינה גילמה בדרך כלל את הדאגה לכלל . המשפט בציטוט שלמעלה מסכם מחקר שביקש לבדוק את המעבר מקולקטיביזם לאינדיבידואליזם בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה . למרות כמה הסתייגויות , שעוד ארחיב על אחת מהן , ברור שהקמת המדינה יצרה מה שמכונה "אנטי קליימקס" - ירידה תלולה ופתאומית בהרגשת האחריות של הפרט לקיומה של המדינה . שלא כציבור האזרחים הוותיקים , נקטה המדינה גישה קולקטיביסטית ריכוזית , שאמורה לסתור לכאורה את גישתם האינדיבידואליסטית של האזרחים . אלא שגישתה של המדינה דווקא השלימה את גישתם של האזרחים , שהיו שבעי רצון מנטילת האחריות של המדינה על המשימות הלאומיות . בךגוריון אמנם קיווה שהאזרחים יושפעו מגישתה הקולקטיביסטית של המדינה , אבל נראה שהאזרחים הוותיקים כמהו להתרכז בהישגיהם האישיים בתוך חברה אזרחית , אירופית באופייה , והכזיבו את תקוותו . פרישתו של בן גוריון מראשות הממשלה והליכתו לשדה בוקר בשלהי 1953 לא היתה אלא תגובה למגמה ההפוכה שרווחה בקרב האזרחים 41 אורית רוזין , (...  אל הספר