גם אם דעיכתו של השוק הבדואי היתה מתרחשת בלאו הכי , בגלל המשך תהליכי המודרניזציה והקמתן של עיירות קבע דוגמת תל שבע , פעולותיה של עיריית באר שבע האצו את התהליך לא מעט . השוק הבדואי טולטל כמה פעמים ממקום למקום - מענה לאינטרסים ולתביעות מצד הציבור היהודי . עשר שנים לאחר פתיחתו , כאשר נראה היה שהשוק הבדואי מחזיר עטרה ליושנה , החליטה עיריית באר שבע , בנובמבר , 1964 להקים מערכת שווקים עירונית חדשה . מערכת זו , ש"החברה לפיתוח באר שבע" היתה אמורה להקים , תכננה לכנס לתוך מתחם אחד חדיש ומודרני את שלושת השווקים שפעלו עד אז בשלושה מקומות במרחב העיר העתיקה : שוק הפלמ"ח , שפעל כשוק עירוני בקצה המזרחי של רחוב הפלמ"ח בעיר העתיקה , שוק בני המושבים , שפעל מדרום לעיר העתיקה ; והשוק הבדואי . מערכת השווקים העירונית תוכננה לקום בסמוך לשוק הבדואי , מכיוון שהוא היה מושך התיירים הגדול ביותר והמיקום שלו היה המרכזי ביותר והמתאים ביותר מבחינה פיזית - שטח מישורי מחוץ למבנים של העיר העתיקה אך בצמוד לה . המהלך האינטגרטיבי הזה הרחיק בסופו של דבר את השוק הבדואי ממקומו המסורתי ואת הבדואים מ"השוק הבדואי . " מערכת השווקים...
אל הספר