מעבר להקצאת התפקידים , חשו רוב אנשי האליטה באחריות רב תחומית ותתעניינו בכל הנעשה בעיר . היחסים הפנימיים באליטה היו הדוקים ובלתי פורמליים , הרבה "עניינים" סודרו בפגישות אישיות , ואילו כלפי חוץ התגבשה במהרה כת סגורה למדי , בעלת מסגרת שיוכיח , כת שההשתייכות אליה נקבעה בראש וראשונה על פי קריטריונים של ותק בעיר ובארץ ( רנה זמיר , שחקרה את החברה בבאר שבע בשלהי שנות 64 החמישים . ( הוותיקים מהווים בסיס לקיום העיר בכלל ( דברי אחד 65 הוותיקים לרנה זמיר . ( כפי שכבר ציינתי , וכפי שמיטיבה לתאר רנה זמיר , הקריטריון החברתי המשמעותי ביותר בבאר שבע היה הוותק . בשל השאיפה לשוות לבאר שבע את האופי העברי שאפיין את "שלוש הגדולות" נתן טוביהו עדיפות ברורה לוותיקים שהיו נכונים להצטרף אל ההרפתקה הבאר שבעית . שכבת הוותיקים שהגיעה אל העיר נחלקה לקבוצת אליטה ולשכבת ביניים . לשכבת האליטה שבראשה טוביהו השתייכו כל ממלאי התפקידים הבכירים במוסדות ובמפעלים שפעלו בעיר . בשכבת הביניים היו יוצאי קיבוצים , משפחות של עובדים מקצועיים טכניים , מורים ואחיות , שנמשכו אל העיר בגלל הביקוש הגדול בה לעובדים מקצועיים . חברי שתי הקבו...
אל הספר