העובדה שמספר היהודים בבאר שבע הגיע לשיא רק בשעה שהדבר יכול היה לחלץ יהודים ממצוקת רעב ומגיוס כפוי לצבא התורכי בזמן מלחמת העולם הראשונה ממחישה היטב , כך נראה , את מעמדה השולי של באר שבע בעיני ההנהגה הציונית בימים הרגילים של תקופת היישוב המוקדמת . בשל העימות הצפוי על תעלת סואץ בין התורכים לצבא האנגלי הקדישו התורכים משאבים רבים לפיתוחה של באר שבע , כדי להופכה לבסיס התארגנות ואספקה מרכזי . כך , שלא מתוך רצון ממש , הגיעו אל העיר קבוצות של יהודים למיניהם . קבוצה אחת של שמונים ושבעה בעלי מלאכה מירושלים היטיבה לבטא את ההרגשה שליוותה את נסיעתם לבאר שבע בחודש יוני . 1916 במכתב אל ד"ר טהון , איש ההסתדרות הציונית ומראשי החברה להכשרת היישוב , כתבו : "באר שבע תציל את ירושלים ' . " אין בדברי הקבוצה הירושלמית לבטא נאמנות כלפי השלטון התורכי , אלא רק את התקווה להצליח ולשרוד את החודשים שנותרו עד 1 שם , עמ' . 93 נ ' שם , עמי . 88 לניצחון הבריטים בחזית הארצישראלית של המלחמה . אילו היתה כוונתם אחרת היו כותבים "ירושלים תציל את באר שבע . " על שני מפעלים שהתקיימו בבאר שבע בעת ההיא כדאי להתעכב : הפרויקט המרשים ...
אל הספר