המסקנה העיקרית שהסקנו לגבי הקמתה של באר שבע בשלהי השלטון העותומני הייתה , שהעיר הוקמה בעיקר בגלל מדיניותו ורצונו של השלטון העותומני . העיר התפתחה ביותר בתקופת מלחמת העולם הראשונה , בעיקר מפני שהיו אינטרסים צבאיים ומדיניים לפיתוח כזה . עובדות אלה מוכיחות , שבאתרה של באר שבע קמה והתפתחה עיר כשכוח מרכזי מדיני היה מעוניין בהקמתה ובפיתוחה . לעומת זאת , באתרה של באר שבע לא קמה ולא התפתחה עיר בתקופות ההיסטוריות הרבות , כיוון שבמשך כל התקופות האלה לא נמצא שלטון מרכזי מדיני , שהיה מעוניין בהקמתה ובפיתוחה של עיר במקום הזה . חשוב אף להדגיש , כי אתר באר שבע נמצא במקום חסר תנאים גאוגרפיים כלכליים נוחים . האזור הוא מדברי ואין לו תנאי קיום טבעיים משלו . מקום כזה לא יתפתח מכוח עצמו . רק מדיניות ברורה ושלטון מרכזי יכולים לעודד , לסייע ולפתח יישוב במקום זה . כך היה בשלהי התקופה העותומנית , ואכן קם יישוב במקום . בתקופות אחרות לא הייתה מדיניות ולא היה רצון להגשמתה , ויישוב לא קם ולא התקיים כאן ( גאוגרפים היסטוריים מנסחים את החוקיות הגדולה שקבעה את גורלה של באר שבע במשך הדורות ' . ( פרק זה של הספר יסקור את...
אל הספר