פרק עשרים האיש ודורו

אהרן אהרנסון גלי הים כיסוהו טרם לבש צורה של קבע , ועדיין מרובים היו כוחות העלומים הרוגשים' ששלטו ברוחו . 'בגאון עוזו ובשכרון חלומו מת מוות ז 1 הר ומהיר' המשיל עליו ד"ר נפתלי וייץ שורות של אלפרד דה ויני . כותב חייו כיוון שהגיע לסופם קשה לו לעמוד בפני פיתוי יצר הניחוש השואל : מה היה עליו אילו נשאר בחיים ? או לפחות : כיצד עשוי היה לצאת מהנקודה' שבה ניתק פתיל חייו ? קשי התשובה על שאלה זו מוכיח' כמה היתה אישיותו תוססת עדיין ובלתי מגובשת גיבוש אחרון . לשון אחרת . העתיד שנקטע היה עיקרו , ארבעים ושלוש השנים הראשונות בגדר נעורים ארוכים . לכאורה גדול היה הכוח שדחפו בו להמשיך בפעילות הפוליטית , בפרישה מן ההנהגה הציונית השלטת ובהתחברות אל בראנדייס והוגו . חבורה ציונית מזהירה התלכדה בארה"ב בשנים 1920—1914 סביב לואי ד . בראנדייס : פליקם פראנקפור טר' לימים שופט בית הדין העליון , יוג'ין מאיר' לימים נגיד רשת הבנקים הפדראליים ! בן כהן' מיועצי הנשיא רוזבלט ; הנרייטה סולד' לואי רובינםון , ג'וליאן מק ואחרים . כמעט כולם נמנו עם חבורתו של אהרנסון' אתם נפגש בשנים 1910—1909 ובשנים . 1913—1912 הוא הבין לרוחם ...  אל הספר