אהרנסון נקט עמדה נגד תנועת הפועלים הציונית גם בבעיה אחרת' פחות מסעירה אותה שעה את הלבבות , אך לא פחות חשובה . בעלי דיניו של אהרנסון בפולמוס זה לא היו עסקני הפועלים' אלא נציגי המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציו בית , בייחוד ד '' ר ארתור רופין . הערעור הגדול על 'כיבוש העבודה' בא מקרב תנועת הפועלים עצמה . חברים פיקחים הבחינו במוקדם' שהחלוץ בן העלייה השנייה אינו רוצה להישאר שכיר , והטפה לא תועיל הרבה . העבודה העברית בחקלאות לא תשתרש אלא הפועלים ילכו ויתיישבו במשקים עצמיים בקרקעות חדשות . ראשון הביע דעה לו ברבים יוסף ויתקין , הוותיק בין מנהיגי הפועל הצעיר . כבר בתמוז תרס"ח קרא בעיתון המפלגה להתיישבותם של פועלים . הוא צידד במשק אינדבידואלי ( מושב עובדים להבא ) והתנגד ל'מושבה קואופרטיבית' ( קבוצה להבא ;( 'זו האחרונה לא תתן לנו את אותו הבירור הטבעי הרצוי , ולא יהיה ניכר בד . כראוי חרוץ לפני מתרשל . ' יוסף אהרונוביץ' שבשבילו היה כיבוש העבודה היסוד של ההתיישבות הציונית' חש בםכ נד , הנשקפת כאן לתפיסתו ועונה לוויתקין ב'הפועל הצעיר' ( אלול' תרס"ח . ( הייאוש . בין הפועלים הצעירים אינו נובע' לדעתו' ...
אל הספר