הסכסוכים המרובים בעסקי 'עבודה עברית' שיבשו ברושמם החזק את הרקע הממשי של הבעיה . החיזיון 'כיבוש העבודה' בתקופת העלייה השנייה תכונה טראגי קומית היתה טבועה בו מיסודו . בעצם היו מרבית המאבקים מיותרים מכל בחינה ומנקודת ראותם של כל שלושת הצדדים ( אם נוסיף את המוסדות הציוניים לאיכרים ולפועלים . ( מספר הפועלים החקלאיים היהודיים , כלומר אלה שעבדו בחקלאות , היה . מועט מאוד . בשנים 1906—1904 עלו לארץ ודאי יותר מאלפיים עולים צעירים , אולם רובם הגדול חזרו וירדו מן הארץ . בשבט תרס"ט ( יאנואר ( 1909 מעריך ה'פועל הצעיר' את מספר הפועלים היהודים במושבות 'הרבה יותר משלוש מאות . ' אם נוסיף את פועלי החוות של יק"א והמשרד הארצישראלי , נגיע מסתמא לחמש מאות . באסיפה השנתית הארצית של מפלגת הפועל הצעיר בכסלו , תרע"ג ( דצמבר ( 1912 נאמר ; 'מסופקני , אם יש לנו עכשיו בארץ יותר מחמש מאות פועלים , מלבד שומרים ... לא יותר מאז — 1907 ) א . ל . ' ( . מספר זה אינו כולל כנראה תימנים . לפי רשימותיו הםטאטיסטיות של זאב סמילנסקי עבדו בשנת 1912 במושבות יהודה וחוותיה 522 פועלים יהודיים , כולל תימנים . » ומה היד , הצורך בפועלי...
אל הספר