פרק רביעי איש המדע

בעיני הב 1 טאנאים , האנטומולוגים , הגיאולוגים , האגרולוגים ואנשי המחקר והעיון' שהכירו את אהרן אהרנסון בשעתו ברחבי העולם' לא היה האיש אלא איש מדע , זה זכר ' 1 שהניח בעולם , וכך היה בעיני עצמו . מיבצע ניל"י ופעולתו המדינית בשנים 1919—1917 היו כמין םטיה ( לא מקרית ) ממגמת חייו . ידידו הבוטאנאי האמ ריקאי דויד פיירציאילד , חזה את הסילוף המזומן לדמותו של אהרנםון למחרת מותו : ' מה שעשה בשטח הפוליטי יצל בדעת ההמון על הישגו במדע . אבל יש לקבוע את העובדה , שראשית כל וקודם כל היה איש מדע' י . אלא שאהרן אהרנסון היה איש מדע בלתי רגיל " בלתי רגיל בזמנו ובלתי רגיל בעמו , על כן עורר פליאה ותמיהה : בקרב זרים — פליאה ; בקרב בני עמו — תמיהה . אופיו היה מכוון לייעודו מילדותו ולא הניח מקום לספק אף בקרב בני משפחתו האיכרים החלוצים . דודו , שהיד , איכר צנוע' סיפק לאהרן מיקרוסקופ , שהזמין אותו בשבילו מפאריס . הדבר היד . בזכרון יעקב של , 1893 ואהרנםון עודנו נער . יחסו לטבע ולהכרת הטבע היה בגדר תשוקה : 'אחינו הגדול' — כותבות אחיותיו שרה ורבקה — 'איננו יוצא אף פעם ... מבלי שישוב עמוס בצמחים שונים , אבנים , מתכי...  אל הספר
מוסד ביאליק