למזלו של אהרנסון לא הצטרך בשנים שלאחר מכן לעבוד בשירותו של מנגנון ציבורי יהודי . נועדו לו שנתיים שלוש של עבודה חקלאית מינהלית שלווה ומספקת . לכך הגיע דרך מקרה . קיץ 1897 מלא עוד ממלחמתו נגד הפקידות . לאחר התפטרותו הוא חוזר לבית אביו בזכרון יעקב . מריץ מכתבי זעם לשייד על 'האנשים ... השמים בכליהם ומקפחים בזאת מפעל כה קדוש כמפעל יישובנו בארץ ... הם מוגי לב , שפלים ופושעים , שמצווה להילחם בהם בכל הכותי . לחברו בן דנו , שהיה לשעבר מדריך חקלאי מטעם הבאתן בזכרון ואותה שעה היה מנהל אחוזה גדולה באנאטוליה , הוא מגלה את מחשבותיו : 'בלי לאבד את זמני החילותי לאסוף את העובדות המגלות את תועבותיהם של האדונים שייד ואוםובצקי . והעמדתי , אם אפשר לומר כך , תיק האשמות נגדם' . 27 לידיד אחר הוא אומר : 'ודאי תשאל את עצמך , באיזו סוג עבודה הנני עוסק 1 ובכן דע לך : בעבודה מעוררת גועל נפש' בפוליטיקה . ' בעבודה 'מעוררת גועל נפש' זו חזר אהרנסון לעסוק כפעם בפעם בחייו ; ודווקא היא — ולא עבודתו המדעית המספקת והמאזנת — עתידה היתה לחתוך את גורלו . בינתיים נהנה אהרנסון מקבלות פנים נלהבות , שערכו לו האיכרים במושבות יהוד...
אל הספר