בזמן הקרום היה לרומאים רק שם אחד . בתקופת הרפובליקה צוין האזרח הרומי רשמית ברשימת האזרחים שנערכה לשם הערכת רכושו ושיעור המיסים שהיה עליו לשלם , כדלקמן : שם ראשון , שם המטה , שם האב , שם השבט ושם נוסף = ) כינוי ) . מספר השמות הראשונים , המקוצרים בדרר כלל , היה מוגבל לאחד עשר ועוד שישה היו שמורים לבני האצילים . לנשים ניתן רק שם מטה . בתקופת הקיסרות נוסף גם כינוי . שם נוסף זה מתאים בערר לשם המשפחה הנהוג בימינו ; כמו שם המטה הוא עבר מאב לבן ; הוא מציין קבוצה הרבה יותר קטנה מאשר שם המטה , אר עדיין אינו מגדיר פרט מסוים . בצירוף שם ראשון הוא מתקרב לציון של איש אחד , אר לעתים נשארת דו משמעות , כי במקרים לא מעטים אב ובן נושאים אותם השמות , בלי שניתן להבחין ביניהם . הכינוי נגזר על פי רוב מתכונה גופנית בולטת , לפעמים תור כוונה ללעוג לבעל התכונה הזאת , שמובנה המקורי אובד כשהשם עובר אל מי שהיא אינה אצלו . בני חסות או עבדים קיבלו את שם המטה של המשפחה שעמה היו קשורים , בעת שהוענקה להם האזרחות הרומית או כאשר זכו לשחרור . . Census 1 = Praenomen 2 שם ראשון ( שם פרטי = Nomen gentile ;( שם המטה ; = filius...
אל הספר