הלשון הדיפלומטית של התקופה היתה עשירה בביטויים שהביעו הן את עשיית השלום וכריתת הברית והן את הפרתה . א . להיות כפוף למלך בנוסף לביטויי המשפחה ומשק הבית שראינו לעין ( אב / בן / אח / אדון / עבד ) הרי כפיפותו של הווסאל לריבון מתוארת גם כהליכה בעקבותיו : "ללכת אחרי מלך כלשהו" , ( warki x alakum ) ועל הריבון נאמר שהוא הולך לפני הווסאלים שלו . על שני בעלי ברית שווי מעמד , '' אחים , " הנאמנים זה לזה , נאמר שהם מפנים את ראשם זה אל זה . ב . לעשות שלום הפועל היסודי המביע את כריתת ברית השלום , "לעשות שלום , " הוא כמו בעברית ( בשינוי סמ"ך במקום שי"ן ) הפועל סל"מ salamum ושם העצם הנגזר ממנו "שלום" הוא salimum וברבים "שלומות" . salimatum הפועל "לעשות שלום" בא בצירופים לשוניים רבים ומגוונים : "לעשות שלום , sa / T 111 am epesum '' או "לעשות היטב שלום salunam damqis '' , epesum או גם "לעשות שלום אמת" ( מילולית : כן , בלשון רבים ) salim . klnatim וניגודו ברית שקר , ( salimum sa sarratim ) "ללכת על מנת לעשות שלום" , ana salimim alakum "להגיע ( למקום ) על מנת לעשות שלום" , ana salimim kasadum "לכתוב כדי ( ...
אל הספר