בכל מקרה של העברת מסר אלהי באמצעות בן אנוש מתבקשת מאליה השאלה , האם האדם מהימן , ואם אכן הוא עצמו מאמין שהוטלה עליו שליחות אלוהית ( השווה דב' יח , כא כב ; יר' כח , ט . ( במארי היו דרכים אחדות לבדוק האם מדובר בנבואת אמת . א . אימות הנבואה באמצעות ניחוש הניחוש נתפס כאמצעי בדוק ( מעין "מכונת אמת" אלוהית ) לדעת באמצעותו את כוונת האל , ולכן ניתן היה להשתמש בו על מנת לעמוד על מהימנות הנביא , האם באמת הוטלה עליו שליחות אלוהית . הבחינה נעשתה באמצעות בחינת ציצית הבגד וקווצת שער הראש של הנביא ( ופעם גם של מי ששמע את הנבואה ) שנשלחו למארי ושם המנחשים , הבר , ניחשו עליהם , מתוך אמונה שפריטים אלה מייצגים את בעליהם . לפי תוצאות הניחוש קבעו , אם מדובר בנביא אמת או בנביא שקר . יש להדגיש שבכל המקרים הללו מדובר בנביאים שהתנבאו שלא בנוכחות המלך . ייתכן וכאשר נשא הנביא את דבריו בפני המלך , עצם הכניסה לאקסטזה אל מול המלך היתה ההוכחה הטובה ביותר שמדובר בנביא אמת . אפלט תהליך אימות הנבואה , משליחת השער וציצית הבגד ועד לבדיקת מהימנות המתנבא , מתואר יפה במכתב של אנבשנ . לאחר שהאפלתם אומרת את נבואתה היא מוסיפה ...
אל הספר