בבואנו ללמוד על אורחות החיים בתקופת המקרא על היבטיהם השונים , אנו מסתמכים על המקרא ( למרות שהמקרא הוא יצירה ספרותית תיאולוגית ולא חיבור היסטורי ) ועל תעודות חיצוניות . על אף שכמעט ולא שרדו בארץ ישראל תעודות כתובות מתקופת המקרא עדיין ניתן ללמוד על אורחות החיים של תקופה זו מתעודות חיצוניות שנמצאו באזורים אחרים של המזרח הקדמון . אחד המקורות הראשונים במעלה הוא ארכיון העיר מארי שעל הפרת התיכון , ממאה י"ח לפסה"נ . יש תחומים בחקר המקרא וההיסטוריה של תקופת המקרא שבהם הכרת החומר ממארי היא דרישת יסוד של המחקר . דרך משל , היום אי אפשר לדון בנבואה המקראית , בבריתות במקרא או בחברה השבטית המתוארת במקרא מבלי להזדקק לחומר העשיר המשוקע בתעודות מארי . יחד עם זאת ראוי להדגיש חזור והדגש שאין ולא יכולה להיות כל זיקה היסטורית ותרבותית חברתית , ישירה או עקיפה , בין תעודות מארי לבין המקרא . בעת בה התחילו השבטים העבריים הנוודים למחצה להתנחל בכנען , שקע עולמה של מארי זה מכבר בתהום הנשייה ואין כל סיכוי ששמץ ממנו נתגלגל לישראל ולמקרא . אולם נוהגי חיים הדומים לאלה המבצבצים ועולים מסיפורי המקרא מצויים בשפע בתעודות...
אל הספר