בפרקי מחקר זה ביקשתי להציג מבחר טקסטים חרדיים המבקרים את הדמוקרטיה הישראלית ואת הדמוקרטיה בכלל . תחילה תיארתי את הביקורת שמתמקדת בשלושה מישורים עקרוניים : הביקורת על מושג ריבונות העם ; הביקורת על ערכי היסוד של הדמוקרטיה — בעיקר השוויון אבל גם החירות ; הביקורת על כשירות ההמון להכריע בשאלות גורליות . הפרקים הבאים של המחקר עסקו בביקורות קונקרטיות ושבו והראו שיישום ערכי הדמוקרטיה במדינת ישראל נעשה באורח סלקטיבי ונתון לגחמותיהם של " אבירי הדמוקרטיה" — השמאל הליברלי והחילוני — אולם , כפי שניסיתי להראות , גם מאחורי טענות קונקרטיות אלה טמונה הנחת מוצא עקרונית , זו שכיניתי "הדמוקרטיה כמכשיר . " החרדים עצמם כמעט אינם מנסים להציג את ביקורתם לפני הציבור החילוני או הדתי–לאומי . על פי רוב הנחת המוצא שלהם היא שממילא " זר לא יבין זאת , " שכן הישראלי החילוני לא באמת פתוח לביקורת . להשקפתם פתיחות הדמוקרטית אינה אמיתית ואיננה אלא כסות עיניים , ומי שישמע טענות מעין אלה ידון לאלתר את הטוענים אותן כמורדי אור חשוכים ותו לא . החרדים אינם חוששים לשחוט פרות קדושות של ישראל החילונית , אבל חוששים מאוד לעשות זאת ל...
אל הספר