פומפיוס

א נראה שמתחילת הדברים רחש העם הרומאי לפומפיוס מעין מה שרחש ( לפי איסכילוס ) 2 פר 1 מיתבם להיראקלס מושיעו , שעליו הוא אומר : " שנאתי את אביו' אהוב עלי בן זה . " T V " T V - T T שהרי מעולם לא שנאו הרומיים שום מצביא שנאה כל-כך עזה וניצחת כמו ששנאו לסטראבון אבי פומפיוס 3 ז שאף על פי שכל עוד היה חי יראו מפני יכולתו הצבאית ' ( שבן איש מלחמה היה שאין כמותו ' ( אבל כשמת ממכת ברק' סחבו את גופתו מן המיטה שנישא עליה וחיללוה . כנגד זה לא היה שום רומאי מקובל על העם מפומ פיוס ו בוא וראה : החיבה הגדולה שחיבבוהו מנעוריו' לא זו בלבד שגברה שעה ששיחק לו מזלו הטוב' אלא לא זזה ממנו גם בכשלונותיו . סיבת השנאה לאב היתה אחת : תאוות הבצע שלו' שלא ידעה שבעה ! אבל האהבה שאהבו את בנו' סיבותיה היו מרובות : מתינותו באורח חייו' בקיאותו בענייני צבא , דיבורו המפתה , טוהר אופיו ונחת שיחתו , עד שאיש לא ידע כמותו לבקש טובה בלא שהיה לטורח ולהיענות בדרך נעימה לכל מבקש ! שכן היה נותן בלי שהכביד על המקבל' ונוטל בלי שהשפיל את עצמו . ב בראשונה סייע בידו גם מראה פניו לא מעט לקנות את לבותיהם של בני האדם אף לפני ששמעו דיבורו' וה...  אל הספר