א אפשר שאין תימה בדבר , שהרבה פעמים מעשים דומים חוזרים וחלים מעצמם לאחר הקפת המזל אילך ואילך במשך זמן' שאין לו סוף . שהרי אם תאמר , קצבה למספר המעשים שביד המזל להביאם , הרי שרוב החומר הוא ערובה טובה לדמיון מרובה בתולדות הדברים ; ואם תאמר , שמסכת המעשים מתכונתה קצובה במספר מסוים , הרי דין הוא שהתולדות יהיו שוות הרבה פעמים לאבות התולדות . יש אנשים שאוהבים לאסוף עניינים דומים שבאקראי , שקראום או שמעום , כאילו יש בו הדומה ראיה להנהגת השגחה בת דעת וכוונה t למשל , מעשה בשני אנשים ששמם אטיס , אחד סורי ואחד ארקאדי , ושניהם נהרגו על ידי חזיר ! או מעשה שאירע לשניים שנקראו בשם אקטיאון' שאחד מהם נקרע לגזרים על ידי כלביו והשני על ידי אוהביון לאחר שקרתאגו נוצחה לראשונה בידי סקיפיון אחד , נחרבה העיר אחר כך עד היסוד בידי סקיפיון אחר . טרויה נכבשה בידי הראקלס בשל סוסיו של לאומידון , שנית בידי אגאממנון בעזרת סוס העץ המפורסם , ובשלישית בידי כארידימון , בשעה שסוס נפל בשער העיר , ומשום כך לא יכלו הטרויאנים לסגור אותו ! שתי ערים נקראו על פי בשמיהן הטובים , איום וסמירנה , ואומרים שהיימירום המשורר נולד באחת מ...
אל הספר