א אלו הם הדברים הראויים לזיכרון שנודעו לי על רו מולוס ותיסיבס . וקודם כול נראה לעין' שמתוך בחירה חפשית ובלי שהכריחו איש לכך נשא תיסיבס את נפשו לגדולות על דעת עצמו' שעה שאפשר היה לו למלוך על טרויזין בלי מורא ולרשת שלטון לא מבוטל ; אבל רימולוס נעשה 'אמיץ לב מתוך פחד סתמ / לפי ניסוחו של אפלאטון ,- בדי להימלט מן העבדות של ההווה ומן העונש המתרגש ובא' והוא יצא לעשות גדולות בעל כורחו מפחד סבל קשה מנשוא . ועוד , הגדול במעללי רומולוס היה הרג רודנו האחד של אלבה' ואילו מעלליו הטפלים ותחרויותיו המוקדמות של תיםיבם היו מעשה םיןירון ומעשי סיניס ופרוקתםטיס וקוריניטיס' שבה ריגתם ובענישתם סילק מיוון רודנים איומים עוד לפני שהנושעים על ידיו ידעו בכלל מי הוא . תיסיבס יכול לעשות דרכו ללא טרדות בים בלי שאותם ליסטים יפגעו בו' אך רומולום לא יכול לישב בשלווה כל עוד אמוליויס חי . ויש הוכחה גדולה לכך : תיםיבם יצא על הזדים הללו למען אחרים' אף על פי שלא פגעו בו בכלום , אך רומולום ורימום התעלמו מכך שהרודן מעוול אחרים כל עוד שלא הרע אותם עצמם . ואם דבר גדול ייחשב לו לרומולום שנפצע במלחמתו בסאבינים והרג את אקרון וני...
אל הספר