מעמדו של הרעיון המשיחי אצל אבות החסידות ותלמידיהם נתון למחלוקת החוקרים , שאין כאן מקומה . ' ברם מן הרין לציין כאן , כי אם בתולדותיה הארוכות של תנועת החסידות מצינו תופעות של משיחיות אקטואלית ויומרות משיחיות אישיות אלו או אחרות , הרי החסידות כתנועה חברתית רתית מעולם לא הצמיחה תנועה משיחית . אמנם היו צדיקים שנסחפו בגל הציפייה המשיחית בשנת ת " ר , ( 1840 ) אך ארמו " רים רבים וחשובים לא היו שותפים לציפייה זו . רומה , כי אופייני ביותר למעמדו של הרעיון המשיחי בקרב ראשי החסידות הם דברי ר ' יעקב יצחק הורוויץ , "החוזה מלובלין ;" "כי אם הגאולה הגמורה אי אפשר לגרום קורם הזמן , כי מושבעים שלא לדחוק את הקץ , " שהבאנו לעיל . מכל מקום המשיחיות האקוטית , האקטואלית , הייתה רחוקה מלבותיהם של ר ' שמחה בונם מפשיסחא ור ' מנחם מנדל מקוצק ותלמידיהם . ואם דבריהם של ראשי החסידות בשלושת הדורות האחרונים לקיומו של בית ישראל בפולין מתבלטים בפרזיאולוגיה משיחית אסכטולוגית דחוסה , יש לזכור כי מושגים אסכטולוגיים נתגלגלו מפה אל פה , מחיבור אל חיבור , ונעשו אשגרות לשון , מליצות חבושות ונבובות . 1 ראה , י' תשבי , "הרעיון ...
אל הספר