נסיים פרק זה בציון כמה ביטויים אופייניים בדבריו של ר ' חיים ( 1931-1863 ) מאוטיניה , Ottynia ) מזררו גליציה , ( בן ר ' ברוך מוויז'ניץ . הפסוק ( בראשית מ , כג ) "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו " הוא לררושו של ר' חיים טיפולוגי ליחסי צדיק וחסיד בימיו . בירי הצדיק המפתח למקור השפע הגשמי וברצותו פותחו וברצותו סוגרו , לפי הנוסחה " זיכרון , " היינו תמיכה בצדיק , כנגר זיכרון , היינו פתיחת מעייני השפע , ולהפך , שכחה כנגד שכחה : ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו . קושיא על כפל הלשון ... ויש לפרש על דרך צחות ; יוסף הוא בחינת צדיק ושר המשקים מרמז על החסיד , דולה ומשקה מתורת רבו גם הוא בחינת תמכי דאורייתא . והנה אם התלמיד זוכר את הרב ויבא אליו ותורה יבקש מפיהו וישמע לדברי מוסר ממנו ... וכן לתומכו אז גם הרב יזכרהו לטובה . אבל אם שר המשקים לא זכר את יוסף וישכחהו , אז גם הצדיק שוכח את החסיר . וראי שאלוהים הוא מקור השפע , אך הצדיק מחלקו כאוות נפשו . מימרת חז"ל "רבי מכבד עשירים " מתפרשת אצל ר' חיים : "הצדיק הדור , המעביר שפע ממנו יתברך שמו כרצונו לכל אשר יחפוץ ,... הוא מכבר אותו עם עשירות" . מתוך ההנ...
אל הספר