כפי שראינו בפרקים הקודמים , לבטי ההסתגלות לתמורות העתים שנתלבטו בהם ראשי החסידות בשלושת הדורות האחרונים לקיומו של בית ישראל בפולין מצאו כמה גילויים בהגות ובמעשה . כאן נעלה פן אחר בלבטים אלה , שנודעת לו חשיבות עקרונית דתית וחברתית ער עצם היום הזה , והוא הכלל הגדול שבכל נפש ונפש מישראל טמונה נקודה פנימית יהדותית . לאמיתו של דבר אין כלל זה אלא ניסוחו החרש של רעיון בחירת ישראל , בעיקר כפי שמוכר לנו מדברי ר ' יהודה הלוי ( נפטר בשנת ' ( 1141 והמהר"ל מפראג . ( 1609- ? 1512 ) אמנם השפעת המהר"ל מפראג על מחשבת ישראל בדורות האחרונים , במיוחד על המחשבה החסידית , ידועה , ' והיא ניכרת ביותר בסוגיה הנידונה בפרק זה . ברם אצל ראשי החסידות וסופריה בשלושת הדורות האחרונים לקיומו של בית ישראל בפולין צרור כלל זה בצרור מוטיבים רעיוניים מגוונים והוא ארוג בדבריהם במארג אסוציאטיבי דרשני עשיר . יעירו על כך המונחים והכינויים , ההגדרות 1 ראה , למשל , יצחק היינמן , "המחלוקת על הלאומיות באגדה ובפילוסופיה של ימי הביניים" ( בתוך : ספר דינבורג - קובץ דברי עיון ומחקר , מוגש לבן ציון דינבורג ... ערוך ע " י יצחק בער , יהו...
אל הספר