ב. הצדיק

לא בכדי ראינו בשתי הדוגמאות שהבאנו כאן , כי הצדיק כדמות אידיאלית הוא מושאו של הרדיקליזם הדתי באשר הוא , ובחסידות - הוא לב לבה של תורתה . מה שמאפיין את רציפותה של החסידות כתנועה אחת המשתרעת בעיקולי ההיסטוריה היהודית רבת הייסורים והתהפוכות במשך מאתיים ושלושים השנים האחרונות , החל במחצית המאה השמונה עשרה באוקראינה וער ימינו אלה - הוא הצדיקות כמוסד . אמנם ראשי החסידות לא היו תמימי דעים בנוגע לדרכה של ההנהגה הצריקית ולמהותה , אך הממסד הצדיקי הוא כריח תיכון המבריח את כל פלגי החסידות למיניהם . המבקש לעמוד על דיוקנה הרוחני של החסידות בפולין שבין שתי מלחמות העולם לא יוכל אפוא לפסוח לחלוטין על סוגיית הצדיק והצדיקות , כפי שמצאה את ביטויה אצל מורי החסידות הראשונים . כמסכת הרעיונות החסידית בכלל כן מקורותיה הרעיוניים הספרותיים מגוונים ביותר , ובמיוחד ניכרים בסוגיה זו רישומיהם של ספרי מקובלים ודרשנים , ובכללם , ואחד החשובים שבהם , הוא שוב ספרו הגדול של ר' ישעיה הורוויץ , השל"ה . כמה מקווי האפיון העיקריים בדמותו של הצדיק אצל אבות החסידות משורטטים בו בבירור על סמך מקורות קודמים המציגים את הצדיק כאחד מב...  אל הספר