ג. מגמות פרשניות

ר' נתן כשאנו באים לדון במגמתו הפרשנית של ר' נתן עלינו להטעים שאין מגמתו בפירושו על הסיפור הראשון' 'מעשה מאבידת בת מלך בהקדמה הש נייה לספר 'ספורי מעשיות / במגמתו העיקרית בפירושיו על הסיפורים יאיג . נימתה העיקרית של הקדמה זו שנתחברה' כנראה' בסוף ימיו לקראת הו פעתו של ספר זה במהדורתו הדו לשונית השנייה r- x היא הנימה האפולוגטית.- המזדקרת בנסיונו של ר' נתן להגן על סיפורי רבו' שכבר בהדפסתם הרא שונה נתקבלו במורת רוח , כדבריו שם : 'שמוע שמענו קול שאון באמרם כי לא נכון להדפיס סיפורי מעשיות כאלה . ' משום כך טען לזכותם , שגם בחי צוניותם רובם 'מספרים בביאור בהתעוררות מוסר נפלא מאדי . אך יותר מזה פנימיותם הנסתרת והנשגבת' שתוכנה מפורש ומבואר על פי ההנחות המרכזיות של קבלת האר"י בעניין הגלות והגאולה , כשהנחת היסוד של פירושו היא כינוין של השכינה וכנסת ישראל בשם 'בת מלך' או 'אשד . יראת ה" ' כינוי השגור במסורת ישראל' וממילא אין ר' נחמן אלא ממשיכה של מסורת זו ! 'ידוע בכל ספרי הזוהר והתיקונים ובכל כתבי האר"י זצ"ל' שבת מלך היא כינוי להשכינה וכנסת ישראל כביכול' וכבר ניתן לנו רשות לדבר בלשונות כאלה מן הרא...  אל הספר
מוסד ביאליק