אם נקודת המוצא הרעיונית לתפיסת הסיפור אצל מוריה הראשונים של החסידות היא תורת הדביקות באלוהים גם בתחומי המציאות הגשמית , ובכללם בשיחות חולין ובםיפורי מעשיות , שעל ידיהם גם משפיע הצדיק השפעתו החינוכית על המוני העם , הרי בעיית היםוד אצל ר' נחמן היא בעיית הצימצום והכיסוי של החיות האלוהית , שהועברה , כאמור , לתחום תורת הצדיק , היינו לתחום מעמדו ותפקידו של ר' נחמן עצמו . לא לבד מדרגתם הירודה של המוני העם , שאין בכוחם לקבל שפע רוחני ללא כיסוי וצימצום , אלא מעמדו הנשגב והנבדל של הצדיק כלפי המוני העם 72 והפער הקוטבי בין . 69 'ליקוטי מוהר"ן' קמא , סי' רג . . 70 'חיי מוהר"ן / פרק 'נסיעתו לנאווריטש , ' סי' יד . . 71 'שבחי מוהר"ן' פרק 'גדולת השגתו' סי' ג . ' ' . 72 מעמדו הנשגב של הצדיק הודגש והוטעם בדברי ר' נחמן ותלמידיו עד כדי העברת מושגים תיאוסופיים מובהקים לתחום תורת הצדיק . וראה על כך : יוסף וייס , 'עיונים בתפיסתו העצמית של ר' נחמן מברסלב , ' תרביץ , כ"ז ( תשי"ח , ( עמ' . 362—361 וייס העמיד על 'תקבולת מרחיקת לכת ביותר בין אלוהים וחוקיותו הפאראדוכסאלית לבין הצדיק וחוקיותו הפאראדוכסאלית' כ'יםוד מ...
אל הספר