בתפיסת הסיפור של ר' נחמן אנו מוצאים שני קווי יסוד : מצד אחד פו עלים בה המוטיבים הרעיוניים המצויים בכתביהם של מורי החסידות שקדמו לו' ואילו מצד אחר בולטים בה מגמותיו הרעיוניות ודגשים אישיים אופייניים . בדומה למורי החסידות האחרים טען גם הוא' כי תפקידו של הצדיק כמנהיגם הרוחני של המוני בית ישראל מתממש בשני מישורים פורמאליים וערכיים שונים : בדברי תורה ותפילה מכאן ובשיחות חולין ומיפורי מעשיות מכאן . על יסוד פירוש רש"י על הכתוב ( במדבר יג , יז ) 'עלו זה בנגב ועליתם את ההר' — 'עלו זה בנגב הוא היה הפסולת של א"י / נאמר בדברי ר' נחמן' כי פנייתו של הצדיק אל העם 'בתורה או בתפילה נקרא א"י , והדיבורים שהוא מדבר עם המון עם בשיחת חולין הוא נקרא פסולת א"י . ולמה מדבר שיחת חולין ? כדי לקשר את המון עם אל הדעת' שהוא בחי' הר . ' אמנם פעילותו החברתית הדתית של הצדיק במישור תורה ותפילה ערכה כשלעצמה הוא' כפי המסתבר מדבריו' גבוה יותר , אבל 'ע"י תורה ותפילה א"א לקשרם אל שרשם , מחמת שהם רחוקים מן האמת . ' משום כך על הצדיק לרדת ממעלתו העליונה , בחינת ארץ ישראל , ולהסתגל למדרגתם של המוני העם , פםולתה של ארץ ישראל . ...
אל הספר