מחוץ לחסידות ברסלב לא מצינו דוגמה כה קיצונית של העמדת הסיפור ושיחת החולין במרכז ההנהגה הצדיקית' כפי שאנו מוצאים במסורות שנק שרו לשמו של r ישראל מריז'ין . ואף כי פעילותו החלה כדור אחרי ר' נחמן , הרי מפאת חשיבותן של מסורות אלו לענייננו מן הראוי שלא לפסוח עליו כאן . ההבחנה החסידית הקלאסית בין 'גדלות' ו'קטנות' כמצבים מתחלפים ומשתנים בעבודת השם נהייתה' לפי הדברים שהובאו בשמו של ר' ישראל מריז'ין' קו מבדיל בין העבר לבין ההווה , בין מעמדם של בני הדורות הראשונים בחסידות לבין מעמד בני דורו הוא . בעוד מנהיגי החסידות הראשונים פעלו את פעולתם למען העולם 'ע"י תורה ותפלה , כי העולם הי' בבחי' גדלות / הרי בזמן 'שהעולם הוא בבחי' קטנות' בדור ירוד זה , שוב אין בידי מנ' היגי העדה למשוך השפעות באמצעותן של תורה ותפילה אלא עליהם להיזקק לדרכים אחרים : 'לכן כשצריך הצדיק להיטב להעולם אינו רק בסיפורי מעשיות ודברים פשוטים . ' וכך דרש הצדיק מריז'ין את הכתוב בשיר השירים ח' ח : 'אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה "' : ' אחות לנו קטנה" כי אחות נקרא כנם [ ת ] ץשראל , [ כשישראל הם בבחי' ' קטנות , ...
אל הספר