ג. תשתיתה הרעיונית של תפיסת הסיפור אצל מורי החסידות הראשונים ומשמעותה החברתית

נדמה לי שלא אחטיא את המטרה אם אדגים את השינוי המהפכני שחל במעמדם של 'שיחות חוליך ( או 'שיחות בטלות ( ' ו'סיפורי מעשיות' בחסידות הבעש"ט בהבאת שתי דעות המבליטות בבליטות יתירה את מגמותיהן המנוגדות בתכלית' אחת המייצגת את עמדתם הכללית של רבנים ומוכיחים בימי צמיחת החסידות , ואחת — עמדתה של החסידות , אם כי בפרספקטיבה של המאה התשע עשרה : בפתח 'דרוש רביעי לתשובה' שבספר 'עמוד העבודה' אומר מחברו , ר' ברוך מקוסוב , מגדולי המוכיחים בימי צמיחת החסידות וראשית התפתחותה , שעמד במגע קרוב עם בני חבורות החסידים , אך לא השתייך אליהם : 2 'מי שנזהר משיחה בטילה , כל מוסריו ותוכחתיו שיו כיח את הבריות יכנסו בלב הבריות ולא יהיו מוסריו שיחה בטילה . ועוד יש . 1 ראה : ספר 'ליקוטי מוהר"ן' קמא , סי' ס , אות ז . . 2 ראה עליו : י . תשבי , 'הרעיון המשיחי והמגמות המשיחיות בצמיחת החסידות , ' ציון , לב , תשכ"ז , עמ' . 2 »—24 יתרון גדול למי שנזהר משיחה בטילה , שבא להשגה גדולה בתורה . וכל מה שירבה בשיחה בטילה יצא ממנו כפי שיעור זה דברי תורה וחכמה א ... והנה הקדושה והקליפה הם שונאים עצומים ומוחלטים זה לזה וא [ י ] א [ פשר ] ...  אל הספר
מוסד ביאליק