ד. תהייתו של ר' נחמן עצמו

אך תגובות אלו של ר' נחמן שהבאתי כאן' והן מעט מהרבה , אינן משקפות נאמנה את הרפלכסיה העצמית שלו , את מבוכתו ותחייתו . העוקב בעיון אחר שיחותיו מימי אומאן בסדר אמירתן , אינו יכול שלא לחוש בהן נימה טראגית ההולכת וגוברת בד בבד עם הידוק מגעיו עם משכילי המקום . כבר בדרך מברסלב לאומאן , כשנפגש עם ר' מאיר מטפליק וזה מסר לו על נכונותם של בני רפפורט לקבלו בביתם' רמז ר' נחמן על קשרו המיסטי עם נשמתו של בעל הבית המנוח בגלל שיתוף השם , שכן שמותיהם , שלו ושל תלמידו ר' נתן , שכאמור נתלווה עמו , שווים לשמו של רפפירט : נחמן נתן : 'ענה ואמר , הלא הכל שלנו , כי חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם , כי נוסע כאן נו"ן [ נחמן נתן ] וא"כ הכל שלנו' . 5 « דברים אלה מיוסדים כנראה על הדעה שרווחה בחסידות , 'כי הנשמה היא בחי' השם' ' " או בנוסחו של ר' נחמן עצמו במקום אחר : 'השם הוא הנפש' . אבל ר' נחמן נבהל מפירוש זה 'וצוד . שלא לדבר הטובות : ' יוסף וייס , mron' של מיסטיקה וחסידות של אמונה , ' ערכי היהדות ( תל אביב , תשי"ג , ( ענ . 89 ' 2 אך לפי עניות דעתי המעיט וייס בחשיבותה של תורת 'הנקר דות הטובות' ושלא כדין . ' . 54 רא...  אל הספר