פרק שישי הכובשים הפראנקים

א . האצולה ההיאחזויות הלאטיניות במזרח היו ניסיונות ראשונים של אירוםה לכונן ממלכה קולוניאלית ולמשול בה . כמה חברות של ימי הביניים נוצרו בדרך הכיבוש ועמדו על הפרדה קפדנית של שליטים ונשלטים ; אבל נתקשה למצוא ביניהן חברה , שחלוקה זו נתקיימה בה ללא הפסק במשך מאתיים שנה . לפנינו חברה כובשת , שלא ניסתה להגלות את האוכלוסיה הילידה , אף לא השתדלה להטמיעה בדרך ההמרה הדתית . נוח היה להם למושלים לקיים כמות שהיא את האוכלוסיה הילידה כמקור פרנסה והכנסה , וזו שבלמה גם מדיניות של גיור , שהיה מביא בסופו לידי שחרורה של האוכלוסיה המגוידת . המיעוט הפראנקי חי חייו כמיעוט מושל ברוב נכרי , עוין ונכנע . הוא התמיד את קיומו ואת אורח חייו על ידי זרם בלתי פוסק של צליינים ומתיישבים במשך המאה השתים עשרה , ועל ידי הקמת חיץ בינו ובין האוכלוסיה הנכבשה ומניעת כל פרץ בו וכל גישור על פניו . הארץ שנכבשה היתה לארץ אחוזתם של המושלים ושל צאצאיהם , ונועדה להתקיים כממלכה נוצרית קולוניאלית על גבול האיסלאם . אם אמנם לא היה כל חידוש במלחמות ובכיבושים , הרי השליטה ביישוב קולוניאלי לא היה תקדים לה בנסיונה של אירופה של ימי הביניים . ע...  אל הספר