הקדמה

החיבור שלפנינו אינו היסטוריה נוספת של מסעי הצלב , ואף לא תולדות ממלכת הצלבנים או תולדות ההיאחזויות הלאטיניות בליוואנט . כוונתו לתאר חברה אירופית בימי הבעיים , אשר היגרה ושתלה עצמה בחוף המזרחי של הימ התיכון ותוך כדי כך יצרה מתכונות קיום חברתיות והעמידה דפוסי תרבות יהודיים בחוף סוריה , לבנץ וארץ ישראל , מעבר לגבולותיה הפיסיים של אירופה . אמנם אין הקולוניזאציה תופעה חדשה בהיסטוריה האירופית , אולם רק מתקופת מסעי הצלב ואילך קיים התמד ורצף בין התנועות הקולוניאליות . מבחינה זו מוצדק הוא לראות בחברה הצלבנית את החברה הקולוניאלית הראשונה בתולדות אירופה . הגדרת מסעי הצלב כתנועה קולוניאלית , אף אם לא כינוה בשם תואר זה במפורש , נעוצה בתקופה קדומה למדי , בזמן שהביטוי 'קולוניאלי' לא היה בו משום משמעות של עלבון , פחיתות כבוד או אי מוסריות . משמעויות אלו נתלוו לשם תואר זה רק בתקופת ההשכלה האירופית , והן היו לביטויי האשמה בשלבים האחרונים של האימפריאליזם הקלאסי שלפני מלחמת העולם הראשונה . מאז ועד ימינו נשארו משמעויות אלו בנות תוקף . אף כי מסעי הצלב תוארו בתקופה קדומה למדי כתנועה קולוניאלית , הרי כמעט שלא...  אל הספר
מוסד ביאליק