כך או אחרת , דיאלוג זה בין האדם הארכאי ובין האדם המודרני אינו משפיע לכאן או לכאן על העניין שלנו . תהיה אשר תהיה האמת באשר לחירות וליכולת היצירתית של האדם ההיסטורי , ברור לגמרי שאף אחת מבין הפילוסופיות ההיסטוריציסטיות אינה יכולה להגן עליו מפני אימת ההיסטוריה . נוכל לדמיין לעצמנו ניסיון אחרון : כדי להציל את ההיסטוריה ולייסד אונטולוגיה של ההיסטוריה , ניתן להתייחס אל האירועים כאל סדרה של "מצבים , " שהודות להם לומדת הרוח האנושית להכיר את רמות הממשות אשר , בדרך אחרת , יהיו סגורות בפניה . ניסיון זה של הצדקת ההיסטוריה מעניין למדי " , ואנו מבטיחים להרחיב בו במקום אחר . אבל כבר עתה נוכל להעיר כי עמדה כזו אינה מגוננת מפני אימת ההיסטוריה אלא במידה שהיא מניחה לפחות את קיומה של הרוח האוניברסלית . כי איזו נחמה נוכל למצוא בידיעה כי סבלם של מיליוני בני אדם אפשר את גילויו של מצב גבולי של המצב האנושי , אם מעבר למצב גבולי זה נמצא האין ? שוב , לא נבחן כאן את תקפותה של הפילוסופיה ההיסטוריציסטית , אלא רק ננסה לראות באיזו מידה יכולה פילוסופיה כזאת להיות הצלה מפני אימת ההיסטוריה . אם אפשר לפטור את הטרגדיות ההי...
אל הספר