באופן כללי אפשר לומר כי העולם הארכאי אינו מכיר פעולות "חילוניות" ו כל פעולה שנועדה לתכלית מוגדרת - ציד , דיג , חקלאות , משחקים , סכסוכים , מיניות וכר — משתתפת בדרך כלשהי בקודש . כפי שנראה ביתר בהירות בהמשך , הפעולות "החילוניות" היחידות הן אלה שלא נודעה להן משמעות מיתית , כלומר אלה שאין להן דגמים מופתיים . כך אפשר לומר כי כל פעולה אחראית , שמבקשת להשיג תכלית מוגדרת , היא - מבחינת העולם הארכאי - ריטואל . אבל כיוון שרוב הפעולות האלה עברו תהליך ממושך של חילון והפכו , בחברות המודרניות , לפעולות "חילוניות , " מצאנו לנכון להפריד ביניהן . ניקח למשל את המחול . כל המחולות היו במקורם קדושים ; במלים אחרות , היה להם דגם חוץ אנושי . דגם זה היה לפעמים בעל חיים טוטמי ™ או חידתי , שתנועותיו הועתקו כדי להביא באמצעות מגיה לנוכחותו הממשית , כדי שיתרבה מספרית , כדי שהאדם יוכל להתגלם בו ; במקרים אחרים נמסר הדגם על ידי אלוהות , ( למשל המחול הפירי , מחול עם כלי נשק שנוצר על ידי אתנה , וכדומה ) או על ידי גיבור ( למשל המחול של מז תזאוס במבוך ) ; לפעמים נועד המחול להשיג מזון או להיות מחווה למתים , או להבטיח את ה...
אל הספר