הימנון הפנינה הוא אלגוריה מיתית לגורלה של הנשמה : הנשמה נשלחת מן האחד , ממלכות הרוח והאור " ) המזרח ( " להתגלם בגוף במלכות החושך הרמונית של העולם הזה , עולם החומר . היא נשלחת על מנת להציל משם יסוד רוחני השייך למלכות האור , ולהשיבו לשם . היא מתדרדרת אל מצב רוחני של טעות ותעיה , שכרות ושכחה , תרדמה ומוות . אולם בחסד אלוהי " ) האב , " "המלך ( " נשלח מסר של ידע אל הנשמה להעירה , להזכירה את מקורה ולהאירה . הנשמה מתוודעת אל עצמה , יסודותיה חוברים לאחד , והיא שבה אל מעלתה הראשונה , אל מקורה , שהוא פנימי וחיצוני כאחד : הוא בתוכה , אך גם מרוחק ממלכות החושך . היא שבה אל האחד ומשיגה מנוחת אמת . ההסברים לנפילת הנשמה הם שלושה בעיקרם י חטא ( יהודי , נוצרי כנסייתי , ( לימוד ( אפלטוני , ניאו פיתגוריאי , ( או תפקיד במאבק קוסמי בין טוב ורע ( זורואסטרי , גנוסטיקני . ( האפשרויות המפורשות בטקסט הן השתיים האחרונות בלבד . ואולם הימנון הפנינה חף מכל דיון פילוסופי בשאלה . מבחינה תמאטית הימנון הפנינה בנוי כאגדת עם ולא כמיתוס הגותי כדוגמת מרבית הכתבים הגנוסטיקניים . נקודת המיפנה להבנת החיבור - הציון המורה לקורא...
אל הספר