כשאני אומר 'מוסר של כפילות' כוונתי לכפילות זו , שבאה לו לאדם בהדרגה , עד שהוא מגיב על הטוב ועל הרע בשני אופנים בבת אחת . כל מקום שהדברים נאמרים בדרך כלל ומבחינה עיונית , הריהו מתייצב לצדו של הטוב % ולא מפני טובת עצמו , אלא לטובת כלל הציבור שלו . אבל כיוון שהגיעו הדברים לידי עשייה שבעין , מיד הוא חוזר וכופר במה שהודה בדרך הכלל . בצורה פשוטה אנו מכירים תופעה זו על פי הפתגם השגור : 'מטיף למים ושותה יין . ' הבעיה מחמירה הרבה שעה שאין זו רק עניין של חולשה הבאה מחמת פיתוי היצר כדוגמת הפתגם האמור , אלא הוברר לנו , שמוסר כפול זה הוא פריים של חיי חברה בשני עולמות , הנבדלים זה מזה , ומתוך כך אנו בונים לנו שתי אמות מידות למוסר : לאחת נקרא בשם 'מוסר כללי , ' ולאחרת — בשם 'מוסר שבעניין' . ( contextual morality ) כבר אמרנו , שמצד הבנתם השכלית בענייני החברה מודים הבריות , שראוי לשלם מסים , ומסכימים בשעת הצורך גם למסים כבדים . אבל בנוגע לכל איש לעצמו , רבים המשתדלים להפחית חלקם ולהעמידו על מינימום על פי שורת הדין . אפילו המדינה עצמה מכשירה פעולה אנוכיית זו , שעיקרה טובת עצמו של האיש , שכן היא מתירה ל...
אל הספר