רבים רואים בסביבה עיקר אלא שרובם מסתפקים במה שקראנו בשם קיצוב ' ' לפרקים' . הם מודים , שההתנהגות מושפעת מקצתה על ידי פרקי מציאות , אבל אין הם מסבירים את כללו של דפוס האופי כולו בלשון קיצובה של חברה , ואינם מראים כיצד מכירים בפני הנפש , שהיא פרי החברה . כאן ראה מארכס את הדרך הנכונה בדברו על 'מסוות האופי , ' המצניעים מעין רואים את טיבו האמיתי של אדם . מארכס עורר את בעיית התנכרותו של אדם לטבעו הממשי מחמת שיבושי היחסים שבין הבריות , שכן אין אדם מגיע לידי גילוי יכולתו וכשרונותיו או להצנעתם אלא מכ 1 ח היחסים הללו . באמירתו שיוצאי דופן חברתיים באים לעולם מכו י חה הקוצב של הסביבה , הקדים מארכס וראה בלא ספק אבחנות אנתרופולוגיות , סוציולוגיות וקרימינולוגיות מרובות , שלא הגענו אליהן אלא בימינו . אבל עיקר דעתו לא היתד , נתונה לכושל או לפושע היחיד ! הוא סבור , שדורות שלמים עלולים להיות יוצאי דופן מבחינה חברתית מחמת יחסי אדם משובשים וכפויים . הקאפיטאליזם מעמיד הלך נפש , התופס הכל במושגי החשבון העושה בכל דבר סחורה , ומתוך כך היא מרחיק את האדם מן העניין ומן האיש האמיתי . ' הממון , שאינו לכאורה אלא אמצ...
אל הספר